תלמוד בבלי מסכת יבמות דף 71:
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
מֵעֵת לְעֵת.
וְהָתָנֵי לוּדָאָה: יוֹם הַבְרָאָתוֹ כְּיוֹם הִוָּלְדוֹ. מַאי לָאו: מָה יוֹם הִוָּלְדוֹ לָא בָּעֵינַן מֵעֵת לְעֵת, אַף יוֹם הַבְרָאָתוֹ לָא בָּעֵינַן מֵעֵת לְעֵת?
לָא, עֲדִיף יוֹם הַבְרָאָתוֹ מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. דְּאִילּוּ יוֹם הִוָּלְדוֹ לָא בָּעֵינַן מֵעֵת לְעֵת, וְאִילּוּ יוֹם הַבְרָאָתוֹ בָּעֵינַן מֵעֵת לְעֵת.
רַב פָּפָּא אָמַר: כְּגוֹן דְּכָאֵיב לֵיהּ עֵינֵיהּ לְיָנוֹקָא וְאִיתְּפַח בֵּינֵי וּבֵינֵי.
רָבָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ חֲבוּשִׁין בְּבֵית הָאֲסוּרִין.
רַב כָּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נְחֶמְיָה אָמַר: כְּגוֹן טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע, וְנִמְצָא זָכָר בֵּינֵי וּבֵינֵי.
רַב שֵׁרֵבְיָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהוֹצִיא רֹאשׁוֹ חוּץ לַפְּרוֹזְדוֹר.
וּמִי חָיֵי? וְהָתַנְיָא: כֵּיוָן שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, נִפְתַּח הַסָּתוּם וְנִסְתַּם הַפָּתוּחַ. שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן, אֵין יָכוֹל לִחְיוֹת אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת!
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן דְּזַנְתֵּיהּ אִישָּׁתָא. אִישָּׁתָא דְּמַאן? אִילֵימָא אִישָּׁתָא דִּידֵיהּ, אִי הָכִי כֹּל שִׁבְעָה בָּעֵי? אֶלָּא דְּזַנְתֵּיהּ אִישָּׁתָא דְּאִימֵּיהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא מְעַוֵּי, אֲבָל הֵיכָא דִּמְעַוֵּי, מִחְיָיא חָיֵי.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי בְּנָאָה: עָרֵל מְקַבֵּל הַזָּאָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּאֲבוֹתֵינוּ שֶׁקִּבְּלוּ הַזָּאָה כְּשֶׁהֵן עֲרֵלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן״.
בַּעֲשָׂרָה לָא מְהִילִי, מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְאוֹרְחָא. הַזָּאָה אֵימַת עָבֵיד לְהוּ?! לָאו כְּשֶׁהֵן עֲרֵלִים?
וְדִלְמָא לָא עֲבוּד פֶּסַח כְּלָל? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח״.
מַתְקֵיף לַהּ מָר זוּטְרָא: וְדִלְמָא פֶּסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה הָיָה? אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי, תַּנְיָא בְּהֶדְיָא: מָלוּ, וְטָבְלוּ, וְעָשׂוּ פִּסְחֵיהֶן בְּטׇהֳרָה.
אָמַר רַבָּה בַּר יִצְחָק אָמַר רַב: לֹא נִיתְּנָה פְּרִיעַת מִילָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה׳ אֶל יְהוֹשֻׁעַ עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים וְגוֹ׳״.
וְדִלְמָא הָנָךְ דְּלָא מְהוּל, דִּכְתִיב: ״כִּי מֻלִים הָיוּ כׇּל הָעָם הַיֹּצְאִים וְכׇל הָעָם הַיִּלֹּדִים וְגוֹ׳״.
אִם כֵּן, מַאי ״שׁוּב״? אֶלָּא לָאו לִפְרִיעָה. וּמַאי ״שֵׁנִית״ —
לְאַקּוֹשֵׁי סוֹף מִילָה לִתְחִלַּת מִילָה: מָה תְּחִלַּת מִילָה מְעַכֶּבֶת — אַף סוֹף מִילָה מְעַכְּבִין בּוֹ. דִּתְנַן: אֵלּוּ הֵן צִיצִין הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה — בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת [רוֹב] הָעֲטָרָה, וְאֵין אוֹכֵל בִּתְרוּמָה.
אָמַר רָבִינָא, וְאִיתֵּימָא רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רוֹב גּוֹבְהָהּ שֶׁל עֲטָרָה.
וּבַמִּדְבָּר מַאי טַעְמָא לָא מְהוּל? אִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּאוֹרְחָא,