עסקה בדולרים ששולמה בשקלים באיחור ועלה ערך הדולר
סיכום
תובע א', מוכר רכב, תבע את נתבע ב', קונה הרכב, בסכום של 624 ש"ח בשל הפרש שערי דולר. לפי הסכם, ב' היה חייב לשלם לא' עשרת אלפים דולר בצ'ק בשקלים. סוכם כי א' יסדר את הסרת השעבוד מהרכב, ובתמורה ב' ישלם. עם זאת, א' לא הופיע בימים שנקבעו מראש, והתשלום בוצע כמה ימים מאוחר יותר, כאשר ערך הדולר עלה בינתיים. התוצאה היא שערך הצ'ק ירד ב-624 ש"ח מערך ה-10,000 דולר. בית הדין קבע שהעיכוב נגרם על ידי א' עצמו, שלא הופיע בימים המסכים, ולכן אין לחייב את ב' בהפרש הערכים. הפסק מדגיש שאחריות העיכוב ולשינוי השער הוא על הצד שגרם לעיכוב.
סכומים כספיים
עובדות
א' מוכר רכב וב' קונה הרכב. הסכימו כי ב' ישלם לא' עשרת אלפים דולר בצ'ק של שקלים. א' היה אמור להסדיר את הסרת השעבוד מהרכב כתנאי לתשלום. בית הדין קבע שקבעו את הימים הנדרשים לתשלום, אך א' לא הופיע על אף שקבעו איתו פעמיים. התשלום בוצע כמה ימים מאוחר יותר, ובמהלך זה עלה ערך הדולר. כתוצאה מכך, הצ'ק שכללה 10,000 דולר בשקלים ירד בערכו ב-624 ש"ח.
החלטה
בית הדין דחה את תביעת א' ולא חייב את ב' בהפרש שערי הדולר. בית הדין קבע שהעיכוב בתשלום נגרם על ידי א' עצמו, שכן הוא לא הופיע בימים שנקבעו מראש על אף קביעה כפולה. מכיוון שהעיכוב לא נגרם על ידי ב', אין לחייב אותו בהפרש הערכים. בית הדין סיכם שיש לראות את העסקה כסגורה לחלוטין.
נימוקים
בית הדין קבע שהייתה רשלנות מצד א' בגרימת המשיכה. לו היה א' הופיע בזמן שנקבע במקור, הצ'ק היה שווה את המלוא הערך של 10,000 דולר. העובדה שא' לא הופיע על אף שקבעו איתו פעמיים מראה שגם כן ב' הציע פתרון - בא עם צד שלישי (מר ג') לסדר את העברת השעבוד, אך א' לא הופיע. בית הדין סבור שהשינוי בשער הדולר אינו רלוונטי לאחריות ב', מכיוון שהוא לא היה הגורם לעיכוב. ההלכה המובאת בנושאים מעמידה שכאשר הנושה גרם לעיכוב, הוא אחראי לשינוי ערך המטבע, אך כאן זה להיפך - הנושה (א') גרם לעיכוב.