פיצויי פיטורין על עבודה של יהודי מחו"ל בחו"ל
סיכום
התובע, יהודי המועסק על ידי קרן גיוס כספים בארה"ב המכופפת להנהלת אגודה ב', תבע פיצויי פיטורין לאחר שפוטר מעבודתו בגלל שהתלונן על התנהלות לא ראויה של יו"ר הקרן. התובע טען שיש לו זכאות לפיצויים על פי החוק הישראלי וכן בהשוואה לעובדת קודמת שקיבלה פיצויים מורחבים. הנתבע טען שאגודה ב' איננה המעסיק, רק הקרן, וכי על פי החוק האמריקאי ועל פי החוזה עצמו שחתם התובע, אין זכאות לפיצויים. בית הדין קבע שמנהג מקום חתימת החוזה קובע את הדין, ולכן החוק האמריקאי חל על ההסכם. מכיוון שהתובע חתם על ויתור מפורש על כל סוג של פיצויים בחוזה, בית הדין דחה את כל תביעות התובע.
עובדות
התובע עבד בקרן גיוס כספים בארה"ב המכופפת להנהלת אגודה ב'. במשך שנות עבודתו, אסף עבור האגודה כמה מיליוני דולרים וקיבל מכתב הערכה על עבודתו. לאחר שגילה שיו"ר הקרן לקח כספים שלא כדין והתלונן על כך, פוטר מעבודתו. התובע טען שהפיטורים לא היו על רקע של חוסר התאמה. עובדת קודמת בתפקיד דומה קיבלה פיצויים מורחבים.
החלטה
בית הדין קבע שכל תביעות התובע לפיצויי פיטורין נדחות. הבסיס להחלטה הוא שמנהג מקום חתימת החוזה קובע את הדין, ולכן החוק האמריקאי חל על ההסכם. מכיוון שהתובע חתם על ויתור מפורש על כל סוג של פיצויים בחוזה, ודבר זה תקף על פי החוק האמריקאי, אין מקום לחייב את אגודה ב' בכל סוג של פיצויים. קביעה זו תקפה גם למרות שהתביעה הוגשה בארץ ישראל והאגודה נמצאת בארץ ישראל.
נימוקים
בית הדין קבע שמקום חתימת החוזה קובע את החוק החל עליו. החוזה נחתם בארה"ב, ולכן החוק האמריקאי הוא הרלוונטי. על פי החוק האמריקאי, התובע ויתר על כל סוג של פיצויים בחוזה שחתם. ויתור זה הוא תקף על פי החוק האמריקאי. בית הדין הפנה לדברי הרמ"א בחו"מ סימן של"א סעיף א' בנושא מנהג מקום חתימת החוזה. בית הדין לא נכנס לשאלה האם אגודה ב' היא המעסיק של התובע, מכיוון שגם אם כן, החוזה עם ויתור הפיצויים קובע את התשובה.