ביאור הגר"א אבן העזר 78
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
וא"ל כו'. שם במתני' :
ואפי' אם כו'. ירושלמי שם בעל שאמר א"א לא לאכול ולא לפרוק אין שומעין לו והביאו תוס' בב"ב מ"ט ב' בד"ה יכולה כו'. ע"ש וע"ל סי' ס"ט ס"ה בהג"ה :
וי"א כו'. כת"ק שם ועתוס' שם ד"ה והיו כו' ובגטין מ"ה א' ד"ה דלא כו'
ויוכל כו'. וחייב לפדותה בכל אשר לו וכ"ה בטור:
היו דמיה כו'. כת"ק ואף לגירס' הרי"ף והרא"ש וש"פ דגרסי דברי ר' הלכה כרבי דסתם מתני' כוותיה נשבית חייב לפדותה מ' ככ"ע. הרא"ש שם:
אבל בלא"ה כו'. עתו"ס שם ד"ה רצה כו' וכן הסכים הרא"ש שם לפירש"י:
מי כו'. כמו קבורת' שם מ"ח א' ועבה"ג:
אחר שהדירה כו'. שם בגמ' ונראין כו':
שבויה שנאסרה כו'. אע"ג דאמרי' שם כל שאיסור שבויה כו' כאן השביה עצמה גורמת אלא מפני שנבעלת ברצון וכן תניא בתוספתא נשבית אינו חייב לפדותה בד"א בשבוית מלנות אבל בשבויית לסטין פודה והוא מש"ש נ"א ב' והתניא איפכא כו'. ר"נ:
ומשלם לה כו'. עתו"ס שם ד"ה ממזרת כו' וביבמות פ"ה ד"ה אלמנה כו':
ואפי' כו'. כ"ה גי' הרי"ף וש"פ ואין היבמין חייבים לפדותה וע"ל סי' קס"ה ס"ו. וכ"ה בתוספתא וירושלמי שם: