ביאור הגר"א אבן העזר 117

פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
והוא נמצא כו'. כפירוש הרי"ף שם בשני עדים א' לו וא' לה וכמ"ש בי"ד סימן קפ"ו ס"ב מש"ש מ"מ כאן אין נ"מ דלכל הפירושי' הדין כן: סמוכות כו'. ע"ש סי' קפ"ז ס"א בש"ע והג"ה: ולא תוספות. כמ"ש בכתובות ק"א א' ונשים כו' ואף לפי המפרשים הסכימו בנמצאו בה מומין או נדרים דאין לה כתובה כמ"ש ברא"ש שם וש"פ וע"ל סימן קט"ו ס"ה וה"נ דהו' כאשה שיש בה מומין שאין לך מום גדול מזה והמ"מ בשם הרשב"א ובע"ה כתב דיש לה תוספות ומדמי לה לאיילונית וכתב המ"מ דרמב"ם ס"ל דלא דמי לאיילונית דהיה יכול לבודקה וגם יכולה שתשמשנו וישא אחרת אם לא קיים פ"ו משא"כ בזו. ג) י"א דאם כו'. נראה שלמד מספ"ב דכתובות ך"ז ב' תצא ואעפ"כ וכ' שם מ"מ לא דמי למ"ש תו' בזבחים ב' ב' ד"ה סתם כו' ואפילו זינתה כו' דשם מאיס ליה וז"ש הרב וכ"ש אם כו': א"צ לגרשה. אא"כ באה מחמת טענה כמ"ש בס"פ הבע"י אבל אם רוצה לישא אחרת אפילו רבא שם דאמר נושא כו' דכאן שזו אסורה יאמרו זו אשתו וזו זונתו שם: אשה שנבדקה כו'. כנ"ל ס"א ברואה דם מפני שאינה ראויה לתשמיש: הנושא כו' וכן כו'. כתובות ק"א א' וא' לפי' המפרשים כנ"ל. וה"ל קרובים. רמב"ם וכתב שהגאונים כ' דאפילו אין לו קרובים דה"ה ע"י מיודעיו ואפילו גר בעיר כו' והוא חלק עליהם ואמר דדוקא קרובים ע"ש ועס"ו בהג"ה: וי"א כו'. כמו זיעה שם ע"ה א' וס' הראשונה הוא הרשב"ץ וכ' דל"ד לזיעה וריח רע שהם דבקים בה בשעת תשמיש משא"כ כאן דאינה משועבד' שתשכב אצלו כל הלילה אלא בשעת תשמיש וע' ד"מ: טען כו'. שהוא מאיס גם חולי המדבק ושם ע"ז א' אלו שכופין כו' מוכה שחין ופירוש הרמב"ם מצורע וכ"ש האשה. בד"ה ודלא כרשב"ך הרשב"ץ ועהג"א שם סי"ז ד"ה כ' ראבי"ה וד"ה אבל כו' והר' ברוך כו'. ואישתמיטתא להו מתני' ערוכה כל המומין הפוסלין ובבכורות מ"ה ב' ובעלי נגעים טהורי' בו' וביותר תמוה דברי הרשב"א דס"ל במצורע אינו מום אלא משום טומאה ע"ש ובב"י: וי"א כו'. כתירץ דרב אשי וכפירש תוספת ד"ה רישא כולי לכאורה כו' ודלא כדמסקי תוספות כפירש"י וכ"כ הריטב"א ועוד כ' המ"מ בשם הרשב"א דה"ה בבוגרת וכ"פ הרא"ש שם: והביא האב כו'. שם יתרת מאי ראיה כו': ואם שהה כו'. הוא תמוה דהא קיי"ל כר' יוסי וכבר תמה בח"מ ודברי ב"ש אינם נכונים: ואין בזה כו'. כמ"ש למטה בהג"ה ולא תקן ר"ג כו' דאמרי' האי שמוציא לרצונו והאשה כו' ונהי דתקנתו היתה להשוות האש' לאיש ולא כו'. שם וז"ש בהג"ה ודוקא כו' אבל כו' ר"ל כמו באיש: ויתן כולי. דגרושין אינו תלוי בכתובה והיא כשאר בע"ח: אבל מ"מ כו'. דלא גרע האשה באומרת מ"ע שאין כופין לה להיות עמה אם אינה רוצה בכתובה כמ"ש בכתובות ס"ג ב' אבל אמרה מ"ע כו'. ועתו' שם ד"ה אבל כו' פ' בקונטריס כולי:

פסקים קשורים