פתחי תשובה על חושן משפט 319
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
להודיעו תחלה עבה"ט וע' בתשו' חות יאיר סימן קס"ה במעשה שהיה בעת מלחמה שהיי בני כפרים מבריחים חפציהם לכרכים איש אל אחיו ומיודעו או בשכירות לזמן והנה ב"ב אחד מבני כרכים שרבו ההברחות בחדריו עד שכמעט לא היה לעצמו מקום להניח בו דבר ובדק בחבילות לידע מי ומי המניחים לשם ומצא חבילה אחת שחקר ודרש של מי הוא ולא נודע לו והבין שאחד הכניסו בלי ידיעתו ונטל החבילה וזרקה לחצירו ואחר איזה ימים בא בעל החבילה ומצא שגנב הרבה מחבילתו וגם נתקלקלו כמה בגדים ע"י גשמים ותבע לבעה"ב לדין לפני דיין אחד ואמר שע"פ הדין הבעה"ב פטור רק למען השלום יתרצה כה"ג להפקיד הנשאר מהחבילו בביתו על חצי שנה. והוא ז"ל כששמע הדבר הזה שאל להדיין מאין לו זה שע"פ הדין בעה"ב פטור והשיב לו כי הוא גמרא ערוכה בב"מ דף קא ע"ב גבי ההוא גברא דזבין ארבא דחמרא כו' והוכיח להדיין ההוא על פניו שטעה בדמיונו דלא דמי ליה אפי' כעוכלא לדנא ואם היה פוטרו לבעה"ב בדין ה"ל טועה בדבר משנה וחוזר מכמה טעמים כו' והאריך שם בזה. וקצת דבריו צ"ע אמנם לדינא הנכון עמו ואין צורך לאריכות רק מחמת שלא הודיע לב"ד הוי מזיק בידים ומחוייב לשלם אחר שישבע חבירו כמה ניזק ואכמ"ל: