ביאור הגר"א חושן משפט 340
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
בהמה או מטלטלין. ערפ"ח דב"מ צ"ד ב' והא בעיא מזוני כו' אב"א בשאילת כו' (ע"כ): (ליקוט) או מטלטלים ב"מ צ"ד ב' ואב"א בשאילת כו' ושם צ"ו ב' וצ"ז א' וש"מ (ע"כ):
(ליקוט) כגון כו'. ע"ש בשלמא שבורה כו' (ע"כ):
ודוקא כו'. וזה הטעם דמתה מחמת מלאכה פטור ועש"ך ס"ק ה':
ולכן כו'. עבה"ג כו' דמשמיא כו'. במ"ש בסוף ב"ק ועוד כ' במרדכי ט"א דלא נתחייב באונס המשכון משום דלא משך וכמ"ש בר"ס רצ"א ועס"ד ועסי' ע"ב סמ"ד:
ואצ"ל כו'. מתני' שם ושם וגמ' שם צ"ה א' אלא כו': (ליקוט) ואצ"ל כו'. שם ל"ה א' גניבה ואבידה בשואל כו' אלא כי הא כו' (ע"כ):
לעשות בה כו'. כן פי' הרמב"ם והטור ועסי' שמ"א ס"ז וכמ"ס בתענית ך"ג ב':
(ליקוט) אפי' היא קלה כו'. עסמ"ע ועבה"ג (ע"כ):
ואפילו באותה כו'. כן פי' המ"מ וכ"ה פשטא דפי' הגמ':
נכחש כו'. עתוס' דסנהדרין פ"ד ב' ד"ה הכחישה כו' וגטין מ"ב ב' ד"ה ושור כו' ועסי' ש"ז ס"ו ועבה"ג שם ס"ק נ':
אבל כו'. טור ור"ל שמתה שלא מחמת מלאכה כיון שהוא חייב לשלם בלא"ה משלם כמו כו' ועסי' שס"ג ס"ג וז"ש כיון כו' והטעם דמ"מ אין עכשיו סופו לחזור והוי נזק למפרע וכמו בחמץ דחייב למפרע דעל שריפת חמץ אינו חייב ועגמ' דב"ק צ"ח ב':
השואל כו'. כמ"ש צ"ז א' א"ד אכיל כו' אע"ג שלא הרגתו המלאכה גופה כו':
וי"ח כו'. דל"ד נשם דמ"מ באותה מלאכה עצמה נאנסה והוי כשואל בהמה למהלך יום א' ומחמת ההילוך מתה כו' ועמ"ש למטה בהמה שנתייגעה כו' וז"ש אבל המשאיל לחבירו כו' ועש"ך ראיה מדברי הרמב"ן:
בהמה כו'. הרא"ש שם ס"ד:
לא יוכל כו'. וכמ"ש בשומר שמסר לשומר דחייב משום דא"י לישבע:
השואל כו'. שם ל"ו א' וכתובות ל"ד א' וכן בב"מ צ"א א' וכן לענין אונסים כמש"ש צ"ט וב"ק ע"ט א' ועוד בב"מ צ"ד ב' פרה כו':
וי"א כו'. הרא"ש שם צ"ט א' ממש"ש דאתמר השאילני פרחך כו' כיון ועמ"ש בסי' רצא ס"ב וסי' שז ס"ב דכן דעת תוס' שם ד"ה כך כו' אלא שדעת תוס' רק בש"ח וש"ש דוקא כמ"ש תוס' שם ואזלי לשיטתייהו שפ' שם בד"ה אמר דלא כרב והרא"ש אזיל לשיטתו שפ' שם כר' ועס"ז ודברי הרב ל"ז:
וישבע כו' שם זיל אייתי סהדי כו' וכ' הרא"ש ובמקום שהיו כו' א"נ כו':
וי"א כו'. עמ"ש בס"ס ק"כ:
וה"ה אם כו'. רש"י שם ד"ה אבל כו' ומוכרח בגמ' מדפריך שם מגמרתיו:
ואם א"ל כו'. ב"ק ק"ד ב' וע"ש א' תוס' ד"ה שליח כו' ומ' מדבריהם בא"ל בפניו שלח מהני אפי' מת אבל בתוס' דב"מ צ"ח ב' ד"ה וא"ל כו' מ' דלא מהני וזה שנסתפק המרדכי והרב ועסי' קכ"א ס"א וסי' קכב ס"א שסתם כדברי התוס' כאן ועמ"ש בד"ס קכ"א שכ"ד כל הפוסקים ומ"ש ואם כו' לא ישלח כו' ע' בסי' קכב סס"א בהג"ה מיהו אם כו' ועמש"ש: