סיכום
התובעת, דיירת בבניין, התנגדה לתשלום דמי ועד בית בטענה שהחישוב אינו הוגן וכי הועד מנע ממנה שימוש במעלית בשל אי-תשלום. הנתבע, נציג הועד, טען כי התובעת חייבת בתשלום מצטבר של כ-2,133 ש"ח עבור שנים קודמות ותיקונים, וכי אי-תשלום הוביל לגרעון בנק. בית הדין קבע כי על התובעת להשלים את חובה, אך הוכר כי בחודשים שלא השתמשה בשירות המעלית יש להוריד 60% מדמי הועד. בנוגע למפתח המעלית, בית הדין קבע שמדובר בהוצאה מיוחדת שלא ניתן לתבוע אחרים להעביר כאשר לא שולמה. אין מקום לקיזוז בגלל אי-מסירת המפתח. בית הדין פסק כי יש לחשב הפסדים יחסיים מריבית הבנק שנובעה מאי-התשלום וליחייב את התובעת בהם.
עובדות
התובעת דיירת בבניין המנוהל על ידי ועד בית בראשות הנתבע. הועד גובה דמים לפי מטר"ז בתחילה ולאחרונה לפי דיירים. בחודשים מסוימים לא השתמשה התובעת בשירות המעלית. המעלית התקלקלה וכאשר הועד החליט לנעול אותה בגלל שימוש לא מורשה על ידי אנשים מבחוץ, הנתבע מנע ממנה מפתח. התובעת טוענת כי לא שילמה בחלקה בגלל קשיי מימון וחובת הועד להעניק שירותים. הנתבע טוען כי החוב הצטבר לכ-2,133 ש"ח כולל תיקונים בסך 1,500 ש"ח וחוב מצטבר בסך 1,583 ש"ח. בשל אי-התשלום נוצר גרעון בנק לועד.
החלטה
בית הדין פסק כי: (1) על התובעת להשלים את חובה לועד הבית; (2) בחודשים שהדיירת לא השתמשה במעלית יש להוריד 60% מדמי הועד החודשיים; (3) אין מקום לקיזוז בגלל אי-מסירת מפתח המעלית, שכן זו הוצאה מיוחדת שתלויה בתשלום; (4) יש לחשב הפסדים יחסיים מריבית בנק שנובעה מהגרעון בשל אי-התשלום וליחייב את התובעת בהם; (5) אין בית הדין מקבל את בקשת התובעת להחלפת הנציג - זהו עניין לדיירים בלבד; (6) בית הדין פונה לועד לאפשר פריסת החוב בהתאם ליכולת התובעת.
נימוקים
בית הדין נימק כי הבעיה כולה נובעת מאי-תשלום דמי ועד הבית מצד התובעת. על אף שהחוק קובע שחובה הועד להעניק שירותים גם למי שלא שילם, זה חל על שירותים שפועלים בין כה וכה (כמו שימוש במעלית היוצאת לדרך בכל מקרה). אולם קנייה של מפתחות היא הוצאה מיוחדת שדיירים משלמים עבורה, ומי שלא שילם אינו יכול לדרוש שאחרים יעלו כסף לרכישתה בשבילו. בנוגע לירידה בדמי הועד - הועד יספק הנחה בגין חודשים של אי-שימוש (60% הנחה בהתאם לשיעור ההוצאות על המעלית). כיוון שגרעון בנק נוצר בשל אי-התשלום של התובעת, צודקת טענת הנתבע שיש לחייב את התובעת בהפסדים יחסיים מריבית הבנק.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:62 אי תשלום לועד בית כעילה למניעת שימוש תשס"ו/14 בפני הדיינים: הרב דב ליאור אב"ד הרב אהרון אליהו הרב ישראל הירשנזון התובעת: הגברת א', דיירת. הנתבע: מר ב', נציג ועד הבית. אודות: זכות שימוש במעלית. טענות הצדדים: התובעת: אצלנו בבניין גובים דמי ועד בית לפי מטר"ז, לדעתי זה לא תואם את המציאות היות ואין לנו הסקה מרכזית, צריך לשלם לפי דיירים. הם תקנו את המעלית ולא נתנו לי מפתח, שאלתי בתרבות הדיור ואמרו שהוא צריך ליתן לי, יש לי בעיות רפואיות וכן היו לי אורחים ומנעו ממני אפשרות לעלות במעלית כי אין לי מפתח. שילמתי חלק מהחוב שלי לפי בקשת הרב ר' ובכל זאת לא נתנו לי. יש לי יתרת חוב של 500 ש"ח ואני מבקשת שיקזזו את זה משום שלא נתנו לי מפתח. אני מבקשת שיעביר את המסמכים וכן את ניהול הועד לידי גברת פלונית, איני רוצה שהוא יטפל יותר בועד הבית. 60% מהסכום שמשלמים הולך להפעלת המעלית. הנתבע: החוק קובע שישנם שני אופנים של חישוב דמי ועד בית לפי מטר"ז או לפי דיירים, בהתחלה החליטו לפי מטרז' ולאחרונה שינו לפי דיירים, וזה היה לטובתה וגם אז היא לא שלמה, רק קצת לסירוגין. המעלית התקלקלה והתיקון עלה 4,000 ש"ח, היא לא השתתפה, נעלנו את מעלית בגלל ריבוי השימוש של אנשים מבחוץ והיא לא השתתפה בעלות הנעילה ובקניית המפתחות, התיקון עלה 1,500 ש"ח כתבנו לה עוד בחודש ניסן והיא לא ענתה. כיום חובה 1583 ש"ח עבור שנים קודמות + 550 ש"ח תיקונים וזה לפי תעריף זול שהלכנו לקראתה. ג', נציג האגודה לתרבות הדיור: לפי החוק הועד צריך לתת שירות לכל הדיירים למרות שלא שולם, אין אחד תלוי בשני. ע"כ עיקרי הטענות. הצדדים עוד הרחיבו וטענו, אולם אלה הן עיקרי הטענות בבירור. בירור הדין לאחר שמיעת טענות הצדדים ולאחר העיון בנושא בית הדין בא לכלל מסקנה זו. תשלום ועד הבית כל הבעיה התעוררה כתוצאה מאי תשלום דמי ועד בית מצד התובעת (כנראה בגלל קשיי מימון) ולכן ודאי שעליה להשלים את מה שלא שילמה עד כה. אי מסירת המפתח ובנוגע למפתח, אפילו אם החוק קובע שאין למנוע שירות מאחד הדיירים שלא שילם, נראה לבית הדין שזה שייך לשירות שפועל בין כה וכה, כגון אם המעלית עולה אין למנוע מאותו דייר גם לעלות עם אחרים. אבל לקנות מפתח שזו הוצאה מיוחדת שהדיירים משלמים עבורה, מי שלא שילם אינו יכול לדרוש תנו כסף ושלמו עבורי מפתח. ולכן לא שייך לעשות קיזוז בגלל אי מסירת מפתח. אמנם אותם חודשים שהדיירת לא השתמשה במעלית יש להוריד את דמי ועד הבית בששים אחוזים מהתשלום החודשי. תשלום ריבית הבנק אולם היות ובאותו זמן היה גירעון לועד הבית משום שלא שילמה, יש לחשב את ההפסד באופן יחסי מה שהיא לא שילמה כמה זה עלה בבנק ולחייב את הדיירת. על הצדדים לשבת ולחשב בדיוק את הסכומים ואם תיווצר בעיה יש לצרף את ג' מהאגודה לתרבות הדיור שיסייע לצדדים לערוך חשבון מדויק. אין בית הדין מקבל את טענת התובעת שב' יעזוב את הניהול, זה דבר שתלוי בדיירים בלבד ויש לתובעת זכות להשפיע עליהם שיבחרו במישהו אחר, אבל בית הדין אינו יכול לפסול אדם מלבצע ניהול ועד בית באופן שרירותי. בית הדין פונה לועד לאפשר פריסת החוב כפי היכולת של הדיירת. בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב ישראל הירשנזון נושאים גופים ציבוריים > ועדים, התאגדויות, תאגידים ומוסדות > ועד בית > סנקציות על אי תשלום > מניעת שימוש במעלית נזיקין > גרמא בנזיקין > מעשים שהם גרמא בנזיקין > גרם להוצאות > גרם לנושה חיוב ריבית בבנק נזיקין > גרמי בנזיקין > מעשים שהם גרמי בנזיקין > גרם להוצאות לחבירו > בהלוואה > גרם לנושה חיוב ריבית בבנק ריבית > היקף האיסור ותקפו > גלגול ריבית שמלווה נאלץ לשלם על הלווה > בועד בית