ביאור הגר"א חושן משפט 247
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
בריא כו'. ירושלמי הביאו הרשב"ם קמג ב' ד"ה לכלתיה:
הראוי כו'. כמ"ש בגמ' שם וכ"ש בכה"ג:
היו ראוים כו'. עבה"ג ודוקא לכלתיה אמרי' שם לא שביק כו' ומשדר לכלתיה ומדל"ק סתם ואי בנתיה כו' לבנתיה שדר מ' דוקא לגבי כלתיה משום דלא שבק כו':
מי שהיו כו'. עתוס' קלא א' סד"ה וש"מ. ובקונ' כו' ואין נראה כו' ואפי' לפי' הקונ' בת בין הבנים אפי' ריב"ב מודה כמש"ש ק"ל א' ואפי' איתנה בעולם ועוד דבת אינה בכלל בנים ועבה"ג:
ויש כו'. כמ"ש בכתובות עט א':
וכ"ש. דבהא לא איבעיא להו כלל:
ואם כו'. כנ"ל ס"א:
דלה ולא כו'. כמ"ש בגמ' שם וכת"ק וכמ"ש כ"מ ששנה רשב"ג במשנתינו דוקא וערשב"ם קלח א':
ועוד כו'. כנ"ל ועבמרדכי שם:
יש מי כו'. ערשב"ם שם ד"ה מי קרו כו' והאי כו' אבל בלא"ה ודאי לבר ברא:
אפי' כו'. דבבעיא ראשונה בעי מי קרו אינשי וכיון דפשיט דקרי איפשיט ליה וכאן אע"ג דאיפשיט ליה אעפ"כ איבעיא להו מי קרו כו':
מיהו כו'. כמ"ש בס"ד מי שחלק כו' דנקבות נקראין יתמי בכמה מקומות בש"ס וכן גדולים כמ"ש בקדושין מב א' יתומים שבאו כו' וכפי' הרא"ש:
אפי'. כמו להיפך באהרן ובניו לך ולבניך ר"ע וחביריו בפ"ק דע"ז: