ביאור הגר"א חושן משפט 231
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
וכל מי כו'. עבה"ג וכ"הבירושלמי שם רב מנייה ריש גלותא אגרדמים והוי מחי על מכילתא ולא על שיעוריא חבשיה ר"ג עאל קרנא גביה א"ל אגרדמים שאמרו למדות ולא לשיעורין כו' ע"ש:
ושמינית הרובע. כגי' וכמה הוא עוכלא א' מח' ברובע ול"ג וחצי תומן:
ובמקום שנהגו כו'. ברייתא שם:
אפי' אם כו'. כ"פ הרא"ש שם:
ואפי' במקום. סיפא דברייתא שם:
ויש מי כו' למשקולת קטנה כו'. עתוס' שם ד"ה ולא כו':
וא' מד' מאות כו'. בעיא שם ולקולא:
לשוב כו'. עתוס' שם ד"ה התם כו':
וה"ה כו'. פ' קדושים:
בדברים כו'. ממ"ש בבצים על חד תרין. מ"מ וכ"כ רשב"ם ד"ה בבצים:
ולא מרשות כו'. שם ור' מתיר כו'. ומפ' בא"י עצמו ועבה"ג:
רשאי בעלי כו'. ב"ב ט' א' ובתוספתא רשאין הצמרין והצבעין לומר כל מקח שיבא לידינו נהא כולנו שותפין בו ורשאין הנחתומין לעשות רגיעה ביניהם ופי' הרמב"ן ר"ל חלוקת רגעים לא תמכור בעתי ולא אמכור בעתך:
והא דבני כו'. כ"כ הרמב"ן שכל האומנין באומנותן ה"הכבני העיר וכ"מ בתוספתא דאל"כ במה זכו שכל מקח שיבא כו':
או של כו'. כ"מ בגמ' שם איתביה רב יימר כו' ה"מ כו':
מיהו כו'. דדוקא לענין ממון צריך ב"ד חשוב דאלימי לאפקוריה ממונא וה"ה לאדם חשוב בעירו: